| |


בס"ד, יום רביעי כ"ב באלול תשע"ד  17.9.2014
דף הבית מידע למשפחת הנפטר  דינים ומנהגים  הנצחה וזיכרון  בתי עלמין  אודות חברה קדישא ת"א - יפו 
קצת היסטוריה...
אודות חברה קדישא ת"א - יפו
קמחא דפסחא
מועד לכל חי - ביטאון הח"ק
ישובים שבתחום טיפול חברה קדישא
חברי הנהלה ובעלי תפקידים
שירותי החברה קדישא
מוקדי שירות
פניות ציבור
מכרזים
בית העלמין הדרום (חולון - בת ים)
בית העלמין טרומפלדור
בית העלמין העתיק ביפו
בית העלמין ירקון
בית העלמין נחלת יצחק
בית העלמין קרית שאול
חיפוש נפטרים
מועדי הלוויות
יושבים שבעה - ניחום אבלים
נפטרים שמועד אזכרתם חל היום
אישים
עולמות שחרבו - קהילות בשואה
גדולי ישראל
חללי צה"ל והמחתרות
נפגעי פעולות איבה
תפילות (לפי עדות)
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
חישוב תאריכי אבלות
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
מוקדי שירות
הליך סידור הלוויה והקבורה
רכישת מקומות
יצירת מודעת אבל / אזכרה
הקמת מצבה
פסוקים למצבה
סוגי קבורה
אינדקס נותני שירות
חיפוש נפטרים בבית העלמין נחלת יצחק
שם משפחה
שם פרטי
בית עלמין
---
חיפוש מורחב
חללי צה''ל והמחתרות
אישים
גדולי ישראל
עולמות שחרבו-קהילות בשואה
מועדי אזכרות בבית העלמין נחלת יצחק

וולפסון לילי ז"ל
בורנשטיין סגל עליזה ז"ל
גילצר זיוה ז"ל
אנקלביץ יצחק איזיק ז"ל
סטבסקי ברכה ז"ל
ברקוביץ משה ז"ל
עזיז יעקב ז"ל
אמיר רבקה ז"ל
וולובלסקי רבקה ז"ל
פרייקורן יהודה ז"ל
זקיף רוה שושנה ז"ל
קמיניצקה רישרדה ז"ל
רבינוביץ הרב חיים ז"ל
חדי שלמה ז"ל
וינר לאה ז"ל
זיכלינסקי צ'רנה רחל ז"ל
מרקוביץ יוסף ז"ל
קוסובר אברהם יצחק ז"ל
גרומן נפתלי ז"ל
שפנצר משה ז"ל
סמדרסמן יוחנן ז"ל
רזניק שמעון ז"ל
כהנא רבקה רחל ז"ל
שפיגלר רחל ז"ל
רוזנבליט הדסה ז"ל
לנדו יצחק ז"ל
פרידמן חיים ז"ל
פוגל מרדכי ז"ל
הופמן יצחק ז"ל
ברזילי שמואל ז"ל
לויטין ברכה ז"ל
גורבן בלה ז"ל
יוחנין אברהם אלכסנדר ז"ל
גוטסמן שרה סרקה ז"ל
דוד אמה חוה ז"ל
אודבין נחום ז"ל
בורשטיין ראובן ז"ל
רבינא אברהם ז"ל
כהן מלכה גולדה ז"ל
יבניאלי ורשבסקי רחל ז"ל
שלומוביץ שלמה ז"ל
לב טובה יונה ז"ל
פלדסמן חיה ז"ל
אידלסברג ברינדל ז"ל
רוטשטיין יהושע העשיל ז"ל
שטינברג ינטה גיטל ז"ל
ביקובסקי תהילה ז"ל
ציקו שלמה ז"ל
סופר עדינה ז"ל
אובסיביץ צפורה ז"ל
קופל אברהם ז"ל
ולטר יעקב ז"ל
סוסניק חיה מרים ז"ל
ריסקין אריה ליב ז"ל
אלבוחר אסתר ז"ל
צרפתי לאה ז"ל
דוידוב ניסים ז"ל
שורץ אברהם ז"ל
לפמס נתן ז"ל
גולדשמיט זאב ז"ל
גלעדי צבי ז"ל
מאיא אסתר ז"ל
גוטבינדר גליקל ז"ל
שרעבי שרה ז"ל
שוב יוסף ז"ל
פרשל אברהם ז"ל
לוי גיטל ז"ל
בורין יצחק ז"ל
אמיר רבקה ז"ל
ליכטנגר דוד ז"ל
חוטה רינה ז"ל
נויפלד שלמה זלמן ז"ל
שורץ אסתר ז"ל
גורש יעל ז"ל
נוריאל יעקב ז"ל
ליבוביץ רינה ז"ל
פורם יצחק ז"ל
מונרוב אסתר ז"ל
תבין מרים ז"ל
מורגנשטרן רחל ז"ל
דף הבית > בתי עלמין > בית העלמין נחלת יצחק
בית העלמין נחלת יצחק

רחוב אבני זיכרון, גבעתיים-ת"א מיקום:
03-7953654 טלפון:
א', ב', ד', בין השעות: 06:00-20:00 קיץ
06:00-17:00 חורף
ג', ה', בין השעות: 06:00-21:00
בימי ו' וערבי חג בין השעות: 06:00-13:00
פתוח בימים:
86,000 מ"ר
כ-30,000 נפטרים, מהם כ-7,500 ילדים נטמנו בבית העלמין.
בית העלמין הוכרז על ידי הביטוח הלאומי כ"בית עלמין סגור".
שטח:
קבורה שדה, קבורה זוגית סוגי קבורה:
53, 63 תחבורה:
מנהל בית העלמין: הרב דב בריזל
אודות
בגבור העליה ובעקבות הגדלת הישוב היהודי במרחב תל אביב, היה הכרח לפתח בית עלמין נוסף שישרת את התושבים. בביה"ע "טרומפלדור" נותרו מקומות ספורים בלבד. במאמצים כבירים רכשה חברה קדישא נחש"א תל אביב יפו חלקת שדה זו להקדישה ל"בית מועד לכל חי".
בכ"ו בסיון תרצ"ב (1932) נפתח בית העלמין "נחלת יצחק" לקבורה. הגישה היתה קשה. המיקום, מעבר לשדות "שרונה" ומעבר לנחל מוצררה, לא איפשר תנועה בעת שהנחל הוצף. חברה קדישא ת"א החליטה לבנות מכספה את הגשר שישמש מאוחר יותר כמעבר לאלפי התושבים ברובעי המגורים והתעשיה שקמו בסמוך, ברבות הימים.

מחשבה רבה ותכנון פרטני ומדויק הושקעו בהקמת בית העלמין. שדרה ראשית בת 700 מטרים עוברת לאורך בית העלמין שחולק ל-76 אזורים. בין אזור לאזור נסללו מעברים נוחים לפי התנאים הטופוגרפיים. נתונים אלה אפשרו דירוג השיפועים במדרגות ובטראסות עליהם ניטעו עצים, פרחים ומדשאות. לאורך השדרה הותקנו ספסלי ישיבה ופינות מוצלות כדי לסייע למנוחתם של האבלים הנחלשים ביגונם. במהלך השנים שוקמו השבילים והרחבות, מבנה בית ההספדים והפינות המוצלות. מראהו של "בית החיים", בכינויו המסורתי, טופח, למען ייטול מעט מיגונם של האבלים.
בבית העלמין "נחלת יצחק" טמונים גדולי עולם התורה, היראה והחסידות, צאצאיהם של השושלות החסידיות הגדולות בעולם. כאן מצאו את מנוחתם צדיקי בית רוז'ין זיע"א: סטראוזיניץ, סאסוב, שטעפענישט, סדיגורא, בוהוש. הרבנים הראשיים של תל אביב יפו: הגרמ"א עמיאל זצ"ל, והגרי"י פרנקל זצ"ל, עסקנים וסופרים, והמוני בית ישראל. בסמוך הקדישה החברה קדישא חלקה צבאית בה נקברו חללי מלחמת השחרור הראשונים וחללי צה"ל. בחלקות נוספות טמונים חללי תקופת המרי והמחתרות ובהם מפקד הלח"י, יאיר שטרן. קברי אחים של חללי הפצצות האוויר במלחמת העולם השניה, חללי המאורעות, הביטחון וההעפלה הי"ד.

קצת היסטוריה
בגבור העליה וגידול הישוב בייחוד במרכז זה של אוכלוסין הנקרא "מרחב תל אביב", נתמלא בית העלמין הישן ברחוב טרומפלדור והיה הכרח לפתוח בית עלמין חדש. מר ינקובסקי ז"ל, ששימש אז ראש הועד וגזבר של חברה קדישא במשך שנים, נשא בעול דאגת רכישת שטח מתאים בסמוך לעיר. עול זה היה לא קל, בייחוד לנוכח העובדה שאפשרויותיה הכספיות של חברה קדישא היו מצומצמות. במאמצים גדולים עלה בידו לרכוש את החלקה בת 50 דונם, שעליה קם בית המועד לכל חי בנחלת יצחק.
בית עלמין זה הוקדש לתעודתו ונפתח בכ"ו סיון תרצ"ב. באותם הימים היתה חלקת-שדה זו מרוחקת מן העיר; היא היתה מעבר לשדות שרונה ומעבר לנחלת-מוצררה והגישה אליה - מחוסר כבישים וגשר על הנחל - היתה כרוכה בקשיים רבים. למקום הגיעו בדרך-עפר ואת הוואדי חצו בירידה ועליה תלולה במעבר מגדה לגדה. בימי שטפונות, כשהנחל עלה על גדותיו, אי אפשר היה בכלל להגיע לבית העלמין. חברה קדישא עשתה, איפוא, מעשה שהיה מוטל על מוסדות השלטון לעשותו, בבנותה מכספה ובהשפעתו של חבר ההנהלה מר יוסף זימן ומוכתר של נחלת יצחק, את גשר הבטון הגדול, המשמש עד היום מעבר לרובעי מגורים ותעשיה שקמו מאז, על אלפי תושביהם ועשרות מפעליהם. אין ספק שגשר זה שימש תפקיד חשוב לקידום והתפתחות שכונות אלה.

בית העלמין בנחלת יצחק משתרע, כאמור, על שטח של חמישים דונם, שטח המהווה פס צר ומאורך בצלע של גבעה. פס-אדמה זה הוכשר לתעודתו לפי תכנון מדויק ומכוון מראש והודות לכך נבדל בית-עלמין זה מקודמו, ברחוב טרומפלדור, בסדריו היפים ובהתקנתו המחושבת למטרתו. הנקלע לבית-העלמין בנחלת יצחק, עומד משתומם ומשתאה למראה המקום שהותקן בכל פרטיו להנחיל כבוד לנפטרים - ולחיים כאחד. כאן הראתה חברה קדישא את יכולתה הגדולה, יכולת הראויה לשמש דוגמה למוסדות אחרים, הידועים יותר בצבור כמוסדות מצליחים במעשיהם. אם רק לעמוד על טיבו של בית-עלמין זה כחטיבה הנדסית, הרי ראוי המקום לשבח גם כמפעל הנדסי.

מובן, שיהיה זה מוזר להתפעל מיפי בית-עלמין, אך כאשר משקיעים מחשבה ועמל לשיפור ופיתוח, נטיעה ושתילה במקום כזה, הרי הכוונה היא ליקרא דחיי ויקרא דשכבי - לכבוד החיים ולכבוד אלה שהלכו ואינם עוד. כאשר הנך רואה את השיפורים שנעשו, ממילא מתמלא לבך הרגשת-סיפוק, על שנעשה הכל לכבוד הנפטרים שעליו אנו מצווים. ואין לשכוח, שמראה יפי המקום נוטל מקצת מהדכאון של אלה שמתם מוטל לפניהם ונוטה בהם בלי משים את ההרגשה, שזהו בית-החיים, כפי כינויו המסורתי.

סידורי המקום מכוונים ועשויים ליטול מדכאון האבלים. כל תהליך של הטהרה נעשה מחוץ לתחומם של מלווי הנפטר ובני משפחתו המדוכאים, שלהם הותקנה רחבה בכניסה לבית-העלמין, עם ספסלים תחת שיחים מצלים, שם הם מחכים עד גמר הטהרה. כאשר מוצא הארון מבית-הטהרה לאמירת צידוק-הדין, ותפלת "אל מלא רחמים" דברי הספד ואמירת "קדיש" על ידי בני המשפחה, אז מושם הארון על מיטת-שיש שהותקנה בתוך מיבנה מיוחד עשוי בצורה פרגולה, בה עומד החזן והמספיד מול קהל האבלים, - לבכות את המת ולנחם את האבלים.

בטבורה של רחבה זו נמצא כיור לנטילת ידים, משמאלה - הבנינים לטהרה, בית-תפלה ומשרד, ומימינה - חלקה מיוחדת לקברי האדמו"רים, שהמצבות עליהם עשויות בסגנון הישן, אותו סגנון פשוט המזכיר בית-עלמין יהודי ברחבי עולם. בחלקה זו תמצא קברותיהם של כמה צדיקים מצאצאי השושלות המפורסמות כגון זה של האדמו"ר רבי שלום האגר ז"ל מסטראזיניץ, נין ונכד לר' משה ליב מסאסוב זצ"ל וכן מצאצאי בית-רוז'ין.

בית עלמין זה מחולק ל-76 אזורים, כל אזור רשום באופן מדויק בפינקסי חברה קדישא על שורות קבריו וכל קבר לפי סימניו, כך שמי שמחפש קבר, ניתנת לו האינפורמציה המדויקת בקלות.

שדרה ראשית שארכה כ-700 מטר, עוברת לאורך בית העלמין וכדוגמתה נטועות גם שדרות צדדיות. ובין אזור לאזור ישנם מעברים נוחים המותקנים לפי תנאי הקרקע ותוך ניצול הנדסי של הנתונים הטופוגרפיים, שאיפשרו דירוג השיפוע במדרגות וטיראסות ומדשאות וחתימות-פרחים ונטיעת עצים. לאורך השדרה הוקמו ספסלים ומעליהם שיחים מטפסים ומצלים, כדי לחופף על האבלים שנחלשו ביגונם והתישבו להחליף כח.

באזור מיוחד - "אזור אנשי-שם" - ישנים שינת-עולם אנשי-שם, עסקנים וסופרים ששבקו חיים. ובהמשך לאזור זה נמצא קבר האחים של חללי ההגנה תרצ"ו-תרצ"ד. האזור הסמוך הוקצה לרבנים וגדולי תורה ומנהיגים דתיים רוחניים.